איך הקניות באינטרנט יפילו את רשתות האופנה בקניונים הגדולים

רשתות האופנה המעוניינות באופן טבעי להגדיל את מכירותיהן, פתחו סניפים רבים בקניונים החדשים בנוסף לסניפים שלהם הקיימים בקניונים הוותיקים, גם אם מדובר באותה העיר. הקהל הישראלי לעומת זאת לא צמח באופן משמעותי בשנים האחרונות, לא הייתה עלייה גדולה מארצות שונות, שיצרה שוני מהותי בכמות התושבים הזקוקים למוצרי האופנה . הלקוחות הפוטנציאליים מגיעים פעם לקניון זה ופעם לקניון אחר בסביבת המגורים. הם קונים בו פחות ומעדיפים לקנות באינטרנט. בהיבט הכלכלי נוצרה בעיה הישרדותית קשה לרשתות האופנה שנבעה מכמה סיבות:

• הרשתות חתמו על חוזי שכירות ארוכי טווח עם הקניונים הגדולים כמו עזריאלי, עופר או ביג.
• לרשתות האופנה היו הוצאות נכבדות עבור הקמת החנויות הללו שכללו עיצוב, בניה, מידוף מחשוב ומלאי רב לסניפים החדשים. עלות הקמת כל סניף תלויה בגודלו הפיזי, אך ההערכה היא שמדובר בכמה מאות אלפי ₪ שהן מימנו בפתיחת כל סניף חדש.
• ההוצאות החודשיות בגין דמי השכירות ודמי הניהול עבור כל חנות הן גבוהות מאד ובנוסף לכך הרשתות משלמות הוצאות קבועות של עלויות כוח האדם שלה, אחזקת החנות, ייצור או רכישת המלאי מספקים בחו"ל ומימונו.
• ההוצאות הכבדות והמימון הושתו על הצרכן וגרמו למחירים גבוהים מאד למוצרים האופנתיים השונים בהשוואה לעלותם באתרי האינטרנט.
• הצרכן הישראלי פקח את עיניו, הבין שאם ירכוש מוצרים און ליין ישלם הרבה פחות, לא יבזבז זמן ולא ישלם עבור החניה בקניון ובסך הכול בחישוב כלכלי של הצרכן, שיטה זו היא הרבה יותר חסכונית עבורו. יוקר המחיה בארץ הוא גבוה מאד ולמשפחה במיוחד עם ילדים ההפרשים בעלויות יצרו חיסכון כספי משמעותי בכל עונה.
• התפיסה הצרכנית החדשה הפחיתה משמעותית את הקניות ברשתות האופנה בקניונים, לנוכח זאת, חלק מהן ביצעו מהלכי התייעלות וסגרו סניפים לא רווחיים בקניונים מסוימים ומקצתן קרסו וכל סניפיהן בארץ נסגרו.
• כל רשתות האופנה מנהלות משא ומתן עם הנהלות הקניונים להפחתת העלויות המוגזמות המוטלות עליהן, חלק מההנהלות נענו לכך. אם בחישוב כלכלי, ההנחות יצרו הבדל ברווחיות, הרשתות נותרו בקניון ואם לא, הן ביקשו לסיים את החוזה ובתיאום עם הנהלת הקניון סגרו את הסניף ויצאו מהקניון.
• כדי שרשתות האופנה תשרודנה הן צריכות להפחית באופן משמעותי את העלויות החודשיות שלהן וביחס ישר גם המחיר לצרכן של כל מוצר יהיה מופחת.
• רק הנהלות קניונים שמבינות לעומק את הסיטואציה וידאגו לכך שהלקוחות יגיעו לקניונים בהמוניהם עבור הופעות בידור או מיזמים חדשניים אחרים, הן אלה שאכן דואגות להכנסותיהן של רשתות האופנה. הנהלה שלא תתעשת, קיים סיכוי שחנויות נוספות בה ייסגרו וגם שהקניון יקרוס בסופו של דבר, כפי שקרה לא אחת כאן ובארה"ב.
• על פי תכניות המתאר הארציות מתוכננים בישראל עוד כמה קניונים וכמה מרכזי מסחר. כרגע היחס הוא 1.13 מ"ר שטח מסחרי על כל תושב . עם פתיחתם של הקניונים החדשים, היחס יעלה ל – 1.6 מטר לכל תושב. יחס גבוה ובלתי סביר למדינה כה קטנה אך רווית שטחי מסחר.